היכן אבדו שירייך

הֶלֵך מטייל באַרץ
בין אנשים ובין שדות
מתבונן ומחפש את החסד
שטמון בארץ הזאת.
הלך מטייל באַרץ
בין אנשים ובין שדות
מחפש הוא את הקסם
ששבה אנשים ואומות.

הלך מטייל בְאֶרֵץ
המכוסה בטון ואספלט
מחפש הוא את הדרך
לרקפת הצומחת בָּלְאַט.
הלך מטייל באַרץ
בהרים ובמדבר
לצד הביוב המצחין
הזורם עם הנהר.
הלך מטייל באַרץ
במדבר ובהרים,
ומרחוק לפתע רואה הוא
 את העיר שחובשת כתרים.

ירושלים ניבטת באופק,
מנצנצת בקרני הזריחה.
מבט עדין של קודש
ההלך מביט לעברה.
ירושלים ניבטת באופק,
מוקפת הרים וחורשות.
גם מתוך כבישים ואובך
העיר זורחת באלף אורות.

הלך תר בירושלים,
העיר שחוברה לה יחדיו.
מגיע עד בורות המים
וסובב על עקביו.
האם זו את, ירושלים,
שהרית ממלכות ומשיחים?
השחיתות במגדלייך,
וברחובותייך עולזים שיכורים?
הלך תר בירושלים
מחפש קדושה ונחישות,
במבט משקיף על הר הבית
ורואה רק שנאה וטפשות.
הלך תר בירושלים
ברובעים של אמונה ושלטון,
וכל מה שרואות עיניו הם
מחזות שחיתות, כפייה ועלבון.


ירושלים של כפייה
ושל בצע
ושל שחור,
להיכן אבדו שירייך,
להם הייתי ככינור?


הלך מטייל בארץ
בנחלים ובבקעות.
לא מוצא הוא את החסד
שטמון בארץ הזאת.

לא היום יבוא משיח,
ממלמל האיש לעצמו.
לא עד אשר יצעד קדימה
מנהיג שיעורר את עמו.

לא יראה עמך החסד -
הלך ממלמל ביגון
מביט מחמורו אחורה
ונפרד בדמעה מציון.