מאמר המפורסם השבוע בעיתון הארץ מספר על קשיי הכלכלה האיראנית תחת עול הסנקציות המערביות. מחירי המזון מאמירים בעשרות אחוזים, המטבע מתרסק עד רמה של 21,000 ריאל לדולר ונסחר במחצית משערו היציג הרשמי, אבטלת צעירים עומדת על כ-30% ומחירי העוף הפכו לנושא פוליטי רגיש כשזינקו פי שלושה בשנה האחרונה. רגיש עד כדי כך, מציין המאמר, שהממשלה אסרה על רשתות הטלוויזיה להציג תמונות של עוף בתכניותיהן.
עושק ודין הפגש יחד.
אם לא יכבדוך, יפחדו לפחות,
ושלטונך יבוסס על הפחד.
אך רודן המשדר רק ריחוק וצינה
מוטב שיאזין היטב לשיחות שיכורים.
כי היום בו הפכת למושא השנינה,
הוא היום בו הפכת מאכל לתנים.
---
אם לא ניתן לקנות לא בשר לא חלב
ועלויות הייבוא התייקרו שבעתיים,
אם הכלכלה קורסת על ראשו ועליו
לא נותרה בו עוצמה להעפיל לשמיים.
בכלכלה הקורסת ובבוז ציבורי,
ועם קואליציה פויליטית נפרמת תחתיו,
לא ניתן להמשיך במחקר גרעיני
הדורש משלטון את עיקר משאביו.
אם לא תֵעשה מין טעות נוראית,
אם לא יזכה מהפקר בתמיכה מן החוץ,
אם לא יתנדב האויב לספק לו כסית
בתקיפה פזיזה שתעניק לו תירוץ,
שתאחד סביבו גם את האזרח המוחה
ותשתיק הביקורת מול מטסי מפציצים,
יתכן כי סופו של העריץ הדוחה
קרוב מִשְחשבנו וימיו מתקצרים.
---
במקום בו אסור לדבר או למחות,
בו הדין מתעמר בשנאה,
שם עושֵה מלאכתן של מאה הפגנות
הוא הלעג המושחז בשנינה.
העריץ לא יחשוש מהפגנה או עלון,
מאופוזיציה הנרדפת בכחש.
אך כל כוחו יהיה ריק כבלון,
מול בדיחה הנאמרת בלחש.
עריצות מבוזה שאין יראים מפניה
היא מבצר שיסודותיו הוסרו בשתיקה.
ואולי התיאוקרטיה השיעית סיימה את ימיה
כשאסרה תמונות של עוף על מרקע.
---
הבוז שרכשנו ללוחמה כלכלית,
יתכן והיה יהיר ללא צורך.
הנה טהרן תוֹססה בתזזית
והסנקציות מערערות שלטונו של המוֹלֵך.
אם רק לא נושיט לו יד חברית
בצורת מטוסים ניבטים מן האופק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה