השמש יוקדת בשמים רותחים
והלהט נספג בקירות,
וריח של רקב, סירחון לא נעים,
עומד באויר הרחובות.
לא שלוליות של ביוב, לא ערימות של אשפה,
הן מקור הריחות הצורמים.
הריח עולה מהייאוש שפָּשַה
מקריאה בכותְרות עיתונים.
מפלגת שלטון קונה בנזיד
נציגי מפלגה מתפוררת.
מדיניות כלכלית יהירה, הרסנית,
מצליפה בחברה הנפרמת.
מפקד משטרה מגורש לביתו
אחרי פרשות מרובות בשנים.
ושידור ציבורי נחמס כמטמון
בידיי שליחי שלטון ממונים.
אך לפחות לאד הסורח
הם חשבו ומצאו פתרון:
אם מהעיתונים עולה כאן הריח,
הן יחביאו את כותְרות העיתון.
כך פנה משרדו של רוֹהָ"מ
לאנשי ארכיון המדינה
ובמהלך ציבורי מבוזה וּמְגושם
הפעיל סמכות מגונה -
את דו"ח ועדה שמינה בעצמו
לבחינת מדיניות כלכלית,
הוא הכריז כסודי והסתיר מעמו,
החביאו מבחינה ציבורית.
פסיקות וצווים לאיסור הפרסום
מונפקים חדשות לבקרים
בפחדנות ציבורית שממסדת כרסום
באמון הציבור בשוטרים.
וּמִרְקַע ציבורי וגלי האתר
הופקעו מחזקת הציבור
כשסינון אכזרי מעקר ומעוקר
השתלטו על רשות השידור.
כך פקידים ממונים של מפלגת שלטון
מדיחים קריינים לא נוחים
ומקפידים להבהיר מה הקול הנכון
לו יסכימו למלא מסכים.
"אנחנו העם" נפתחת חוקה בנֵכַר
באמירה נכונה וערכית,
כי היא מיד מבהירה בקול ברור ומבואר
למי סמכות אחרונה, ריבונית.
וגם אנחנו, העם, היושב בציון,
זקוקים אולי לתזכורת.
ללמוד שתפקיד האזרח הנבון
הוא להעביר ולזעוק בביקורת.
"אנחנו העם", כך נזעק מלוא גרון
"וההחלטות מתקבלות על ידינו".
ולשמור עיניים פקוחות על שלטון
הרי זוהי תמצית תפקידנו.
ובזעם אצור שמפיל ממשלות
שכבר הפיל ממשלה לא אחת
בראש זקוף וּבריאוֹת מלאות
נזעק לשלטון המושחת:
אם אינכם יכולים אם אינכם מוכנים,
לעמוד לבחינה ציבורית,
אולי מוטב תזחלו אל מיטה וסדין
ותתכרבלו בתנוחה עוברית.
אך אם רצונכם לשרת את העם
כנבחרים בממשלה ובכנסת,
אנא זכרו אותו לקח מובן -
השחיתות, בסוֹפה - היא נמאסת.
וכשתגיעו עד נַפֵש כשתתקעו בגרון
כשלא יוותר גבול שעוד לא עברתם
שתי מילים ותיקות שכבר מוטטו ממשלות
יזכירו אימה ששכחתם.
על כל קיר נטוש בגרפיט ומכחול
ייכתב - 'מושחתים נמאסתם'.
שתי מילים ותיקות שכבר מוטטו ממשלות
שתי מילים שבצדק הרווחתם.
והלהט נספג בקירות,
וריח של רקב, סירחון לא נעים,
עומד באויר הרחובות.
לא שלוליות של ביוב, לא ערימות של אשפה,
הן מקור הריחות הצורמים.
הריח עולה מהייאוש שפָּשַה
מקריאה בכותְרות עיתונים.
מפלגת שלטון קונה בנזיד
נציגי מפלגה מתפוררת.
מדיניות כלכלית יהירה, הרסנית,
מצליפה בחברה הנפרמת.
מפקד משטרה מגורש לביתו
אחרי פרשות מרובות בשנים.
ושידור ציבורי נחמס כמטמון
בידיי שליחי שלטון ממונים.
אך לפחות לאד הסורח
הם חשבו ומצאו פתרון:
אם מהעיתונים עולה כאן הריח,
הן יחביאו את כותְרות העיתון.
כך פנה משרדו של רוֹהָ"מ
לאנשי ארכיון המדינה
ובמהלך ציבורי מבוזה וּמְגושם
הפעיל סמכות מגונה -
את דו"ח ועדה שמינה בעצמו
לבחינת מדיניות כלכלית,
הוא הכריז כסודי והסתיר מעמו,
החביאו מבחינה ציבורית.
פסיקות וצווים לאיסור הפרסום
מונפקים חדשות לבקרים
בפחדנות ציבורית שממסדת כרסום
באמון הציבור בשוטרים.
וּמִרְקַע ציבורי וגלי האתר
הופקעו מחזקת הציבור
כשסינון אכזרי מעקר ומעוקר
השתלטו על רשות השידור.
כך פקידים ממונים של מפלגת שלטון
מדיחים קריינים לא נוחים
ומקפידים להבהיר מה הקול הנכון
לו יסכימו למלא מסכים.
"אנחנו העם" נפתחת חוקה בנֵכַר
באמירה נכונה וערכית,
כי היא מיד מבהירה בקול ברור ומבואר
למי סמכות אחרונה, ריבונית.
וגם אנחנו, העם, היושב בציון,
זקוקים אולי לתזכורת.
ללמוד שתפקיד האזרח הנבון
הוא להעביר ולזעוק בביקורת.
"אנחנו העם", כך נזעק מלוא גרון
"וההחלטות מתקבלות על ידינו".
ולשמור עיניים פקוחות על שלטון
הרי זוהי תמצית תפקידנו.
ובזעם אצור שמפיל ממשלות
שכבר הפיל ממשלה לא אחת
בראש זקוף וּבריאוֹת מלאות
נזעק לשלטון המושחת:
אם אינכם יכולים אם אינכם מוכנים,
לעמוד לבחינה ציבורית,
אולי מוטב תזחלו אל מיטה וסדין
ותתכרבלו בתנוחה עוברית.
אך אם רצונכם לשרת את העם
כנבחרים בממשלה ובכנסת,
אנא זכרו אותו לקח מובן -
השחיתות, בסוֹפה - היא נמאסת.
וכשתגיעו עד נַפֵש כשתתקעו בגרון
כשלא יוותר גבול שעוד לא עברתם
שתי מילים ותיקות שכבר מוטטו ממשלות
יזכירו אימה ששכחתם.
על כל קיר נטוש בגרפיט ומכחול
ייכתב - 'מושחתים נמאסתם'.
שתי מילים ותיקות שכבר מוטטו ממשלות
שתי מילים שבצדק הרווחתם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה