ציפיות נמוכות

כבר שבועות שמדברים כאן גבוהה
בקול סמכותי וערֵב
על גיוס חרדים לצבא
במהלך נחוש וכואב.
כך שכשהוועדה התפזרה ובוטלה
בצליל סיום חלוש ועניו
הצופה שמביט בעוולה
יחוש שחזה בסיום מאכזב.

       אך אל תדאג, שאול.
       אל תדאג, ואל תתפטר.
       באמת שלא התאכזבנו.
       הרי לא ציפינו ממך ליותר.


לפני חודשיים דיברתם בחירות,
וצל דמויותכם בָּמנורה,
הפיח בכם כאלה חרדות
שמיד בְרַחתם חזרה.
וכשהסתתרתם עמוק בשמיכות
מפחדים להביט במראה,
הפרחתם כמה הבטחות
על גיוס ושיטת הבחירה.

       וכשהנהנו בשקט, בניד רחמים,
       להבטחות שניתנו במצוקה
       הרי לא ציפינו, ואיננו תמימים,
       שדווקא אתם תכתבו פה חוקה.


אז תנוח, מופז. אל תבער חמתך
להצדיק דברי רהב ריקים.
הרי איש לא ציפה שתשאיר חותמך
כמחוקק בספר חוקים.
ואת ההבטחות שהבטחת כשחיפשת מקלט,
בגאווה ותקיפות מצחיקים,
נשאיר כקוריוז משעשע מעט
בין שועלי קרבות ותיקים.

       אז שָה לך, שאול. אל תתפטר.
       אחוז בכסא הכְבוּדָה.
       הרי בקרוב יבוא פה יום הבוחר,
       ואחריו ממילא תחפש עבודה.