נאמר כמה דברים בפרוזה, ונשאיל כמה שורות של שירה

סוף השבוע האחרון היה עמוס באירועים.
מפאת חוסר הזמן לא פורסם השבוע טור של מבעד לאובך, ועם קוראיו הקבועים של הטור הסליחה. 
במקום זאת, נאמר כמה דברים בפרוזה, ונשאיל כמה שורות של שירה, על אירועי השבוע האחרון:
מבצע 'עמוד עשן' עשוי להיות טעות טקטית, אבל הוא אינו עוולה מוסרית. יתכן והוא נפתח בתחבולה, יתכן שהמערכה האחרונה נפתחה ביוזמתנו. אך זו מערכה נוספת במלחמה ארוכה, ואם הייתה סיבה להאמין שהמתקפה הזו תע

צור את שגרת ההתלקחויות בגבול, הרי שהיא הייתה מהמוצדקות שבמערכות ישראל*. נדמה לעיתים שכל מי שמגנה את ההתקפה האחרונה כפשע - לא כמעשה לא חכם, אלא כמעשה נפשע - התרגל להתנגד לכל פעולה צבאית ישראלית, והוא מדבר רק מתוך אותו ההרגל.

ולחיילי המילואים שנאספים בשעות אלו בבסיסי האימונים ונערכים לפלישה שייתכן שתהייה וייתכן ולא תהייה - על כתיפכם מוטלת המשימה הכבדה ביותר. עליכם להביא את הישראליות למלחמה הזו, ולהלחם בצורה שבה ישראלים נלחמים. לא כמו שמכים חמושי החמאס, לא כמו שמשתלחים החיילים הסורים בחומס ובחולה, אלא כפי שנלחמים חיילים ישראלים - בלי לתת לאבק הקרב לעוור את ראשם ולבם. חשוב לזכור שדווקא כשהקפדנו על הגישה הזו, זכינו בנצחונותינו המפוארים ביותר.

המשימה שעומדת מול חיילי המילואים, ובעיקר בפני הקצונה הזוטרה והמפקדים בשטח, היא לנהל את המלחמה הזו כפי שכתב לפני שנים** משורר אחר על קרבות אחרים:

להלחם כ"ברק מול גדרות ומול תיל
כברק המבשר רעמים,
כברק המאיר את הליל,
באור אחוות לוחמים.
משורות מוצבים בבית-שאן,
עד הקו בין רכסי החרמון,
כתגמול יומיומי על פשען
של דמשק בגדד ועמון.
[...] מן האבן וקרב ברחוב,
לשדות מלחמה בין בתים,
[כ]חטיבה שיודעת ללחום
אך לנצור מול אישה וילדים" .

מביא דברים בשם אומרם:
* מיוחס לאריאל שרון, על מלחמת לבנון הראשונה. המשפט הסב לשרון נזק כבד בדעת הקהל, וכיכב בתעמולת הבחירות בשנת 2001.
**מתוך המנון חטיבת 188. המחבר אינו ידוע