בשורות

מוקדש ל-ל', נער חלוצי לוחם בפאתי עזה


הקור חודר,
כי לפנות הבוקר
אפילו חמסין תל אביבי נשבר.
ואני בוהה,
בוהה בחושך
מביט בחלון, איך הלילה נגמר?

ואתה אי שם
בפאתי רפיח
עטוף שק שינה או מסיים טָלַ"ת.
כולך גבר צעיר.
"צעיר ומבטיח..."
אלוהים, לא לחשוב. לא לסיים את המשפט.


המתח תוסס,
הוא ממלא את הבטן,
כמו מי ביוב שלא מתרוקן.
אני נשבע לך,
בלילות כאלה,
אני קצת מצטער שאני לא מעשן.

ואתה אי שם
בפאתי רפיח
בולע בפחד או חדור רוח קרב
והאויב נחוש
ואתמול כבר הצליח
לבחורים כמוך להטמין מארב.


עד לא מזמן,
גם אני עוד שירתתי.
בארון הגבוה עוד יש לי מדים.
כי עולמנו קטן,
והלוואי לא ידעתי,
את איכות הפקודות ואיכות המפקדים.

ואתה אי שם
בפאתי רפיח
דוהר על נגמ"ש או מתכרבל בשמיכות.
וכוכב אחרון
על ראשך מבליח
לפני יום חדש עם סכנות חדשות.


כבר הלילה חלף,
הנה זורחת השמש
על פני השולחן   העמוס בכוסות.
הקפה התקרר,
ובוהה בי חרש,
גם הסלולרי שותק בין ציפורניי הכסוסות.

ואתה אי שם
בפאתי רפיח
מתכונן לקרב או בשגרה של שמירות.
והסלולרי שותק,
מאיים ומבטיח.
אלוהים אדירים, אל תביא לי בשורות.