ללא רועה

ראש ממשלה, כמו ילד בן שש,
משחק משחקים עם שריו.
מי הדליף, מי הרעיש, מי העז למשש,
מי ייבדק בגלאי לשקריו.
מי יצעק בחוזקה, מי יצעק בשבילי,
מי יערוך ראיון של שבחים.
וכעדר המהלך בלי רועה בשבילים,
מדינה נסחפת למראות גיחוכים.

יאנה גוֹרֵלִיק ממתינה בכלאה,
כלא צבאי המוקף חיילים,
מפני שהוריה עזבו כשהייתה עוד ילדה
ושכחו למלא הטפסים.
אישה בת שלושים, שנחתה לביקור,
ומיד קצינים נבונים
הצעידו אותה לבית כלא סגור
ועל ידיה הידקו אזיקים.

בגבול הדרומי, על אדמת ישראל,
עשרים אנשים התענו מצמא,
והוראה ניתנה, קבל מולדת ואל,
'לא להאכיל, ולהשקות במשורה'.
רופאים שהגיעו, מיומזתם שלהם,
להאכיל ולהציע טיפול,
לא הורשו לעבור ומימיותיהם עליהם,
ולא הורשו להגיע לגבול.

וכשהתערבו לבסוף שרי ממשלה
כשהזמן התקצר ועבר
שמונה עשר גברים הושבו בשלילה
ונשלחו חזרה למדבר.


כעדר המהלך בלי רועה בשבילים
כספינה מפליגה בלי מצפן
ראש ממשלה מתעסק במשחקי ילדים
ומתגרה בנשיא מכהן.
חבר שריו, כנמלים נפחדות,
מתרוצצים במקום בלי כיוון.
והם מפקירים מדינה בזרמי שטפונות
להיסחף בלי קברניט על סיפון.

עם ראש ממשלה שמסרב להנהיג,
שמשחק משחקי ילדים,
מדינה הופקרה ללא קול או נציג,
נסחפת נטושה בזרמים.
כעדר כבשים הממתין לרועה
כמלחים הקוראים 'רב חובל!'
כפעוט המחפש את הוריו בשדה
כך עומד, כאלמן, ישראל.